מעריב 18.4.68
מאת
עמנואל בן-גריון (ברדיצ'בסקי)
סיפור המיתוס היווני, פרי דמיון ומציאות שחברו יחד – חיבור מופלא ואחד-יחיד בעולם. אך כדי שיפרנסו את הנפש ויישמרו היטב-היטב בזכרון, צריך אדם להתוודע אליהם ולקלוט אותם בנעוריו. דא עקא: מלבד אי-אלו מעמדים וציורים מפורסמים שהיו לחלק מהשכלתו של כל משכיל, הרי אין הם נתפשים על נקלה ואינם נפתחים מן הסתם לבני הגיל הצעיר ביותר: שעה שסיפורי ספר בראשית נפתחים גם לפני הילד, שכן נכתבו בלשון מובנת לו ומשפיעה עליו מאליה.
נסיונו של אברהם
רגלסון
בספרו "עין-הסוס" לקרב אגדות אלים ואלות מתוך צפונות היוונים ללבם ולשכלם של נערים ונערות בישראל, עלה לדעתי יפה ביותר. קודם כל ממלא הספר את התנאי המוקדם לספר-נעורים טוב: הוא פונה בעת ובעונה אחת גם אל המבוגר, ואם אפשר להתבטא כך, הוא
על-גילי
. לשונו של רגלסון, העשירה בביטויים ובצירופים מטביעתו-חידושו, מתאימה במיוחד למבוקש כאן: פרוזה שירית, מליצה לאו דוקא במרכאות אלא במובנה הראשוני של המלה, כשם נרדף לפיוט. הספר פותח באחד המיתוסים הקדומים של מעשה-בראשית, מעביר לפנינו את הפנתיאון היווני על דורות אליו ואלותיו, מתעכב מדי פעם על עלילה מיוחדת המהווה יצירה בפני עצמה. וכאשר ניתן, למשל במסגרת ההרצאה משנה-רומן אגדי גמור כמעשה הדס ופרספונה, או סיפור ארוס ופסיכה, משמש כל האמור ומפורט מקודם כעין הקדמה וביאור לאשר יבוא. הרקע המשפחתי של יושבי אולימפוס, המהלכים להם בין דרי מטה, מתערבים, משפיעים ומכריעים. לא הייתי אומר שכל זה הוא רק טיפה מן הים, אך נגיד: ים אחד מתוך ימים שבעה. הקורא אף מרגיש כעין "תם ולא נשלם" בסוף הספר. ההמשך שלו כאילו מתבקש מאליו.
רגלסון אינו מציין את המקורות או את הספרים המדעיים שבהם התיעץ. בתור משורר – אחד המעטים שנתברכנו בהם – עולמו הפנימי קרוב עד כדי הזדהות אל עולם המיתוס והוא יכול אפילו לעשות בו כבתוך שלו ועם זאת להישאר נאמן למסורת שחזר ומסר אותה. זה לא תרגום, זה גם לא עיבוד. זהו, אם להשתמש באחת ממטבעות-הלשון החביבות עליך: עיברור. האסוציאציות הסגנוניות ולא לבד סגנוניות, עם לשון מקורות המיתוס שלנו, עושות הרבה לקירוב הלבבות. וטבעיות הן למשורר, אשר מסתרי שפת עבר פתוחים לפניו ונשמעים לו כלמעטים בדורו. במלה אחת: לפנינו פרק
יצירה
לתהלה ולתפארת.
הספר הופיע בהוצאת "דביר" בצורה הדורה (אך בהידור לא מופרז), בליווי חיתוכי-לינול (מאת עמוס חץ), כולו מנוקד.
[הערה:"עין הסוס" מופיע במלואו באתר www.benyehuda.org]
|
