דבר / 9 לדצמבר, 1932
מאת י. יציב
"קין והבל", שיר מאת אברהם רגלסון
(הוצאת "ים", קליבלנד, אוהיו/ירושלים, תרצ"ב)
השם אשר כינה
אברהם רגלסון
לשירו אינו עשוי לעורר תשומת לב יתרה בין השמות המצלצלים אשר לשירי הזמן. ואמנם אין זה שיר של יום, של הימים. כשמו כן הוא – מעל ליומו.
אמן בעל פרספקטיבה הוא רגלסון, היודע לראות דברים ובעיקר לצור צורתם של דברים ממרחק ידוע, רחוק מעצמו. הוא עושה בחרוזו הפיוטי כפסל בשישו. המלה היא חומר נוקשה ובמקבת הכבדה אשר בידו ובמפסלת החדה הוא עושה בה כרצונו.
רצונו – מחשבתו. בעל מחשבות הוא המשורר ומהרהר בכבשונו של עולם, הוגה בהויה ובפטיש יפוצץ סלע. התבוננות שכלית וציוריוּת דמיון היו בו לאחד. ליכוד מופלא, המעמיד את המלכד בשורת המשוררים הגדולים.
והבעיות אשר מחשבתו של רגלסון פנויה להן יצאו מכלל מחשבה פיוטית של משורר ונזדככו בכוּר המצרף של איש תרבות, המצוי באוהלה של תורה, אי-שם בקליבלנד אוהאיו, יושב אדם עברי וצופה במעשה מרכבה, מסיע אבני גזית ומקים בנין עברי אשר טוריו בדולח וחרוזיו מהוקצעים ומלוטשים – טירה הדורה.
באפוס הקדמון הנשקף לנו מבעד לספר בראשית, בקין והבל, חזה המשורר חזון שגיא של התאבקות איתנים מתוך ראיה של בן הדור. אותו אָח הורג אָח הוא סיפור אַכזרי, המתחדש כל יום בעולם היצירה וביצרי האדם. הענין יצא מדי פשוטו, כמובן. הסמל נתקרב אל השכל מתוך מחשבה עמוקה והלך רוח שירי.
רב הוא כוחו הפלסטי של רגלסון ודמויותיהם הקדמוניות של אדם ושני בניו נצבו בדפים הראשונים של השיר – דמויות ממש אשר מרחק גדול של זמן מפריד בינינו. יצר היצירה העובר משלב ראשון של קיום המין ליצירות תרבות כהמשך, שהן שלב שני בחיי האדם, עוצבו בכוח דמיון רב ובאמנות גדולה – כוח הנשמה. השכל השכיל רגלסון להכניס
במלה
העברית אשר בשירו את האָמנות הפלסטית עד כדי רושם של מראה פסל ומסכה.
גם
באר
בת הבל, זו הדמות האגדית, פרי רוחו של המשורר, מציאותית היא. ודאי, בלי דמות אשה לא ייתכן קרב איתנים זה של יצרי הטבע – בניה ושביתה, בניה ושביתה ומלחמת היצירה. יצירה זוהי מלחמה נצחית, זוהי השתלטות חומר בחומר. כי בכל חומר גלום יצר ההשתלטות.
הָאֶחָד בּונֶה, בּועֵר, צְרוּב עַקְרַבֵּי-יוֹצְרִים,
הַשֵּׁנִי תֶּבֶל תַּאֲווֹת יִרְאֶה, יִכְסוֹף אָפֶס.
הכוסף לאפס – השביתה, אף הוא יצר ואף הוא יצר בונה. בזה הכיר קין, ואת היסוד הזה ביקש להכניס לעולם היצירה והעשיה שלו. המלחמה שבין יצר הבנין ויצר השביתה הוא-הוא קרב האיתנים שאינו פוסק.
כך חזה רגלסון חזיון קין והבל. רצח האח בא לפי דברי קין באשר:
– – – עֲצָתִי שֶׁמֶשׁ
תְּשַׁדֵּד, וּתְשׁוּקָתִי שְׁמֵי-שָׁמַיִם תִּלְפּוֹת
לְשׂוּמֵם עֶרֶשׂ עֻזִּי! . . .
והוא, אחיו:
שָׁלַח הֶבֶל רָקָב בְּצִבְאוֹתַי, שִׁכֵּךְ
קַדִּחַת מַאֲוַיֵּי אֱנוֹשׁ, וְכִּבּוּשַׁי
בְּאִבָּם קִפַּח – – –
התוצאות היו איומות:
– – אַף צְעִירִים חוֹכִים
לְרַעְיָה, בֵּן וָבַיִת, הֻכּוּ צִנַּת זִקְנָה . . .
|
