Books Abraham Regelson ABRAHAM REGELSON
אברהם רגלסון
דף הבית | ביוגרפיה | יצירות | ביקורת | "בית הוריי" | צור קשר | "מסע הבובות"
על השיר "ביאליק ואחי הקטן" מאת אברהם רגלסון
ספרות ילדים ונוער, דצמבר 1995
מאת ירדנה הדס, דינה דניאלי

מבוא
"לפני חודשיים מת ביאליק "– כך פותח אברהם רגלסון 1 את שירו "ביאליק ואחי הקטן".  למיטב ידיעתנו, זהו השיר היחיד, העוסק במותו של ביאליק 2, ש"מחבר" את הארוע העצוב הזה עם מותו של ילד קטן, הילד המת הוא אחיו של הדובר בשיר שלפנינו.

הדובר, החווה אובדן אדם נערץ עליו ומוות של אח קטן ואהוב, "מקשר" את הדמויות היקרות לו, ומאחדן בשיר אֶלֶגי ונוגע ללב. "חיבור" זה מקל על הדובר בשיר את תחושת-האובדן. רגלסון יוצר "המשכיות" ויצירתיות ב"עולם הכוכבים הגדול".  המוות אינו סוף-פסוק: השניים עברו לחיי נצח, שייכות הדדית ויצירה.

ביאליק, שהיה ערירי בחייו, "זוכה" בילד מאומץ בעולם שאליו הגיע:

... "עַל הָאָרֶץ לֹא הָיָה לִי יָלֶד –
הֱיֵה פה יֶלֶד שֶׁלִי" –

ואלו הילד הקטן, שחייו נקפדו, "יִשְׁכַּח פַּחַד, בֶּכִי וָהִי".

בדרך הטבע, נחמתו של המשורר, באמצעות ה"אני הדובר" בשיר, קשורה ביצירת שירה, שאין למוות שליטה עליה.

בשירו של רגלסון שבעה בתים בני ארבע שורות כל אחד.  הם מחורזים חריזה מסורגת (ב'-ד').  השיר פותח בעבר בקרוב של אסונותיו, עובר לזמן-הווה (ביאליק כותב, האח הקטן רועד, אמא בוכה, עולם הכוכבים שותק, ביאליק אוהב) – ומסיים בזמן עתיד (ביאליק ייקח וימלל, הילד יישכח, יילמד, ושירו שייכתב בשמיים יפל אל האם האבלה בשבתה בגן – "פעם".

בְּיַאלִיק וְאָחִי הַקָטָן

לִפְנֵי חָדְשַׁיִם מֵת בְּיַאלִיק,
וְלִפְנֵי שָׁבוּעַ – אָחִי הַקָטָן.
אוֹמְרִים: בֶּעָפָר טָמוּן בְּיַאלִיק
וּבֶּעָפָר אָחִי נִטְמַן.

אַךְ אֲנִי לֹא אַאֲמִין:
בְּיַאלִיק בֵּין כּוֹכָבִים יוֹשֵׁב:
עַל לוּחַ-אוֹר, בִּכְתָב שֶׁל אוֹר
עֲדַיִן הוּא שִׁירִים כּוֹתֵב.

פִּתְאוֹם מִי בָא? אָחִי הַקָטָן,
נֹגַהּ פָּעוּט וְיָרִא –
כֻּלוֹ רוֹעֵד: "אַיֵה אִמָא?"
וְאִמָא לְמַטָה בוֹכָה הַרְבֵּה.

שׁוֹתֵק עוֹלָם-הַכּוֹכָבִים הַגָדוֹל
וּבְיַאלִיק אוֹהֵב יְלָדִים; -
בִּזְרוֹעוֹתָיו יִקַח אֶת הַפָּעוּט
וִימַלֵל בְּקוֹל נָעִים:

"עַל הָאָרֶץ לֹא הָיָה לִי יֶלֶד
הֱיֵה פֹה יֶלֶד שֶׁלִי."
יִלָחֵץ אֵלָיו אָחִי הַקָטָן,
יִשְׁכַּח פַּחַד, בְּכִי וָהִי.

יִלְמַד מִבְּיַאלִיק הַרְבֵּה סוֹדוֹת
לָמָה שֶׁמֶש בוֹעֵר שַׁלְהֶבֶת
וּמַה מֵעֵבֶר לַכּוֹכָבִים,
וּמַדוּעַ יֵשׁ מַחֲלָה וּמָוֶת.

כְּמוּבָן, יִלְמַד גַם כְּתֹב שִׁירִים
וּפַעַם, בְּשֶׁבֶת אִמָא בַגָן
יִפֹּל בְּמוֹחָה כְּעָלֶה נוֹצֵ
שִׁיר זָרוּק מֵאָחִי הַקָטָן.

בשיר  זה באות לידי ביטוי כמה מתכונותיו השיריות המובהקות של המשורר אברהם רגלסון. תכונות אלה התבטאו כמובן אף – ובעיקר – בשירתו למבוגרים. ביניהן: רומאנטיקה (במובנה העמוק), תיאורי תהליכים ברבדים הסמויים מן העין, נטייה למיתולוגיה ולמיסטיקה.  מצד הסגנון מציינים החוקרים את סגנונו המרוכז והמצומצם, המביע את כובד הפנים. מצד השקפת העולם, מציינים החוקרים "נטייה למה שלמעלה מן הטבע" (ראה ביבליוגראפיה, סעיפים 1.2.3.).

רגלסון כתב בעיקר למבוגרים, אך זיכה את הילדים בסיפורת משלו ("מסע הבובות לארץ-ישראל") ובסיפורת מתורגמת ('כן היה' ו'מעשיות סתם' לקיפלינג ו'מונטה כריסטו' וה'רוזן ממונטה כריסטו' לדיומה). אף בשירה עסק הרבה. השיר שלפנינו הוא אחד משיריו לילדים – ונעמוד, תוך כדי ניתוחו, גם על סגולותיו הלשוניות.  כהערה מטרימה, נוכל לומר, שלשון-השיר שוטפת, חיה ומובנת גם לילדים של היום.

רגלסון בן ה-47 מבכה את המשורר ביאליק. הוא יוצר, כאמור, קשר מיסטי וחי כאחד בין המשורר לילד.

ניתוח-השיר:

שמו של השיר מנסח את הקשר שבין המשורר שהלך לעולמו  –  ו"אחי הקטן", הילד שנפטר זמן קצר אחריו. בבית-השיר הראשון מופיעה המילה "אומרים". אנשים "אומרים: בעפר נטמן ביאליק / ובעפר אחי נטמן". אך מיד עם פתיחת הבית השני, מתריס הדובר: "אַך אני לא אַאֲמִין": "ביאליק בין כוכבים יושב". ביאליק עוסק בכתיבת שירים על לוח-אור, "בכתב של אור"

תמונתו זו של ביאליק ה'שמימי' מזכירה לנו אגדה  –  האגדה על משה וזיו-פניו.  היא המהדהדת, להרגשתנו, בבית ב' של השיר. כשם שכתב משה את התורה "באש לבנה על גבי אש שחורה" – כך ביאליק כותב את שיריו "על לוח-אור, בכתב של אור".3

בבית השלישי מופיע הילד, שגם הוא כולו אורה ("נגה פעוט וירא") – והמשורר מקדם פניו במאור-פנים. הסיטואציה הזאת מזכירה לנו את לשון הזמנת הפעוט-האורח בשירו של ביאליק, "אצבעוני".
"סוּרָה נַעֲרִי, שֵׁב נָא אִתִּי, שְׁתֵּה מִכּוֹסִי, שְׂבַע מִפִּתִּי". בשירנו הילד "פעוט", "ירא", "רועד".  הוא שונה מאד מ"אצבעוני", שנהנה מעצמאותו ובדידותו: ("אין מולדת לי ואין לי שם / אין לי אב ואין לי אם"). הילד שבשירנו חרד, שואל על אמו, "הבוכה", "למטה", "הרבה".

ביאליק שבשירנו "אוהב ילדים; - / בזרועותיו ייקח את הפעוט / וימלל בקול נעים : / על הארץ לא היה לי ילד -/ היה פה ילד שלי".

בכך נחתם מעשה – האימוץ ונפתח פרק ההשלמה והשלמות.  שירה, כמוה כאגדה וכחלום, עשויה לתקן את העוולות, שמעוללים החיים לאדם.

"תפקידו של השיר לנחם את הילד", אמרה אנדה עמיר.  וכך אמרה: "הילד ירגיש את האמת, יקבל וגם יבין"4.  גם אנו, קוראי השיר, חשים באמת שבו, מקבלים אותה (כי היא רצויה כל כך) וגם מבינים אותה.

אמת זו מסייעת לילד הקורא (או: השומע את השיר) לקבל תנחומים ולשכך כאבי-געגועים.

רגלסון שיכך את כאבי הגעגועים בסיפורו הגדול לילדים "מסע הבובות לארץ-ישראל".  הוא נותן לכיסופים מבע גם בשיר זה – וממקדם בדמותה של האם. את הדברים הללו הוא עושה בלשון דו-רבדית: מצד אחד הוא משתמש בלשון מדוברת, רגילה ומוחשית ("לפני שבוע מת ביאליק", או "ואמא למטה בוכה הרבה") – ומאידך הוא נוקט לשון גבוהה, פיוטית ("לוח-אור", "כתב של אור", "בכי והי").  כל הנעשה על פי האדמה הוא בלשון ארצית.  כל הנעשה במרומים –  הלשון המתארת אותו פיוטית, גבוהה.

ביאליק 'השמימי' יהפוך למורהו של ילדו 'המאומץ'.  הוא ילמדו סודות-היקום, ויסביר לו "למה יש מחלה ומוות".  הוא מרגיעו (המחלות והמוות אינם מסתוריים יותר, ולכן אינם מפחידים), הוא יעניק לו חום ("ילחץ אליו אחי הקטן", "בזרועותיו ייקח את הפעוט"), הוא ילמדו לכתוב שירים ("כמובן").

כתיבת השירים תעזור לילד הקטן לפרוק צערו וגעגועיו – ואף תזכה את אמו בקשר  'רוחני' עם ילדה שאיננו:
..."ופעם, בשבת אמא בגן, / . יפול במוחה כעלה נוצץ / שיר זרוק מאחי בקטן". סיטואציה זו היא ביאליקאית מאור (ראה שירו "בשורה", עמ' ל"ד, בתוך 'כל כתבי ביאליק: ה'פתק' בשיר זה כמוהו כשירו של האח הקטן: "נפל כפתק מרקיע"...).

אם יותר לנו לסיים חלק זה של המאמר על דרך הדרש, נוכל לומר: בשיר 28 שורות, כמנין "כח". והוא עשוי לתת כח לקורא, במיוחד כשהוא נתון בצער.

הערות דידאקטיות:

1. גיל הקוראים: השיר, כדרכם של שירי-ילדים טובים, מתאים לבני שמונה עד שמונים.  כיוון שעיסוקנו בקורא הצעיר, אנו, כמורים, זורעים באמצעות היצירה 'זרעים' של הבנת –נצחיות היצירה וכוחה המנחם והמחזק.

2. ארועים מזמנים להגשת השיר:
* לקראת י"ט בטבת, יום הולדתו של  ח.נ. ביאליק.
* כפתיחה או כסיום הנושא הלימודי ביאליק בשעורי-הספרות.
* הוראת השיר כשלעצמו, כשהגורם המזמן הוא ארוע טראגי בחברה או במשפחתו של אחד הילדים.

3. דרכי הוראה:
א. בכתה גבוהה (כיתה ה' ומעלה): עימות השיר "אחרי מותי" מאת ח.נ. ביאליק עם "ביאליק ואחי הקטן" של רגלסון.  בין היתר, אפשר להדגיש את ה'פתרון', שמציע שירו של רגלסון לאמירתו הכאובה של ביאליק, ששירו ה'אחד' שעוד 'היה לו' 'אבד לעד'.
ב. בכתה בינונית (כיתות ג'-ה'): עימות השיר "היה איש" מאת אנדה עמיר (ראה ביבליוגראפיה) עם שירו של רגלסון.  בשני השירים מופיע ביאליק כאדם חביב ואהוב על "כל ילד כאן". פעילות זאת תיעשה על דרך ההשוואה.  הבסיס המשותף לשני השירים: שניהם נכתבו על ביאליק סמוך למותו.
ג. בכתה נמוכה (כתות א'-ב'): למידת שני שירי-הקדשה שכתב ביאליק  (וראה ב"חרוזים לעת מצוא" את 'מה אוכלה חמוטל?'  עמ' שפ"ח ואת "מה לך הספר?", עמ' שצ"א, שם).  המוטיבים שבשני שירים חביבים אלה יוכלו לשמש רקע להשוואה משועשעת ומשעשעת.  הקשר החי עם ילדים מוכרים לביאליק ואהובים עליו –  מתבטא יפה בשני השירים.  העיסוק בשני שירים אלה, המלאים חיים ושמחה, יסייע לילד להתרחק מהוויית-הצער שבשירנו הנדון כאן.
ד. בכתות בינוניות וגבוהות (ד'-ט'):
שיחת חברה בנושא: דרכי התגברות על משבר ואבלות (לרבות עיסוק בשירה)5.  הפגישה עם שירו של רגלסון, שבשנת 1996 ימלאו מאה שנה להולדתו, עשויה להיות מרגשת ומחזקת.  היא אף עשויה להחזיר לתודעתנו משורר, שנשתכח במקצת, והראוי מאור לתזכורת.

ביבליוגראפיה
1אופק, אוריאל. 1985,  'לקסיקון אופק לספרות ילדים'.  זמורה,  ביתן – מוציאים  לאור, ת"א.  כרך שני, עמוד 588.
2. ליכטנבוים, יוסף.  1963, 'ספרותנו החדשה'.  הוצאת "ניב", ת"א,  עמ' 63-64.
3, שאנן, אברהם. 1959, 'מילון הספרות החדשה, העברית והכללית', הוצאת יבנה, ת"א. עמ' 764-765.
4. ביאליק, חיים נחמן.  'כל כתבי ח.נ. ביאליק'. 'דביר'. מהדורת-תרצ"ט (מהדורה שנייה). תל-אביב.
5. ביאליק-רבניצקי. 'ספר האגדה'.
6. ביאליק, חיים נחמן. 'שירים ופזמונות לילדים', מהדורת תשכ"א, הוצאת דביר, ת"א.
7. עמיר, אנדה. "איננו" בתוך: 'שירי ילדים' הוצאת דברי, ת"א, עמ' 132.
8. הראל, שלמה.  1992, "פרק חמישי – לקרא לילד בשמו? – הארות "סמיולוגיות" על מוות וייסורים בספרות הילדים", עמ' 101 ואילך בתוך: 'הילד והחיים', הוצאת עופר, ת"א.

הערות
1,2. השיר "ביאליק ואחי הקטן" מופיע במוסף "דבר", שקדם ל"דבר לילדים", בתאריך 30.11.34, כחמישה חודשים לאחר פטירת המשורר וכשלושה חודשים לאחר פטירת הילד. יתכן, שהשיר "התעכב" במערכת או ברשות המשורר רגלסון.
3. וראה: "ספר האגדה", ביאליק- רבניצקי.
4. וראה: ערך עמיר, אנדה. בתוך לקסיקון אופק.
5. וראה פרק חמישי בספרו של ש' הראל, 'הילד והחיים'.
הכתבה הבאהחזרה לרשימההכתבה הקודמת